יום הטיסה

וואו... התיק מוכן השעון מתקתק מחכה לטיסה. יוצאים לכיוון נהריה (כמובן שאני נוהג) מגיעים, כולם כבר מחכים - הורים, ילדים ומורים. יורדים מהרכב מורידים את המזוודות וישר נכנס לעבודה - מוציא מצלמה מדליק ומתעד את הכל, מה? אף אחד לא הוציא מצלמה.. מישהו חייב לתעד :) חיבוק ונשיקה אחרונים מההורים, מתכנסים למעגל גדול של כל המשלחת אלעד מדבר אומר מה הוא מצפה מהמסע ומסיים בתפילת הדרך עולים לאוטובוסים, מיה המנהלת עולה, בודקת דרכון ונותנת חיבוק (ונשיקה אם אתה ממש מיוחד) והאוטובוסים יוצאים לכיוון נתב"ג. מגיעים לנתבג ומשם הסיפור כבר ידוע - בידוק בטחוני - כן ארזתי לבד, לא אף אחד לא מעביר שום דבר, זה בסדר אני יודע שזה מסיבות ביטחוניות בלבד... לוקחים את הכרטיסים (שורה 7 כיסא מעבר) וממשיכים... בידוק בטחוני, ביקורת גבולות ואז הרגע הכי כיף שיש הדיוטי פרי!!! הבעיה היחידה היא שלפני שבוע הייתי פה... מה יש לקנות שלא קניתי אז? התשובה -כלום... אז סתם לטחון שעתיים וחצי ולחכות לטיסה. כמובן שהחוויה להסתובב עם חברים היא שונה (ומיוחדת) אבל עדיין... אין איך לטחון שעתיים וחצי בשדה אם לא בקניות השעה 4:50 עולים לאוטובוס שלוקח אותנו למטוס, עולים מתיישבים וממריאים - שתהיה לנו משלחת משמעותית, מלמדת וחוייתית.